פריז

אתמול הבלוג חגג שנתיים (ואני 24) אך בשנה האחרונה לא העליתי כלום, שילוב של חוסר ברעיונות, התחלות וכיוונים חדשים, זמן ועוד כל מיני דברים. 
לאחרונה התחלתי קצת להתגעגע לרעיון שיש לי מקום בו אני יכולה לשתף את מה שאני אוהבת ולספר לכם על כך מנקודת המבט שלי. 
אני עדיין לא יודעת אם זה פוסט חזרה או רק פוסט אבל אני רוצה לספר לכם על הזמן שלי בפריז. 

עד לפני חצי שנה פריז הייתה עוד עיר מאוד יפה עם הקינוחים הכי טעימים בעולם וארכיטקטורה עוצרת נשימה, אך בחצי השנה האחרונה היא הפכה למיוחדת יותר עבורי. 
אחותי נינה או פיצקי/בובי כמו שאני מכנה אותה, עברה להתגורר שם כחלק מלימודי הדוקטורט שלה במדעי המוח. 
ברגע אחד ועוד לפני שטסתי לבקר אותה לראשונה זאת הפכה להיות העיר האהובה עליי מהסיבה הפשוטה שהאדם האהוב עליי בעולם או ליתר דיוק בת האדם האהובה עליי, נמצאת שם. 
הקשר שלי עם אחיות שלי הוא באמת מיוחד, שלוש אחיות בגילאים שונים מערים ומדינות שונות אבל עם קשר כל כך חזק ומיוחד. 
אנחנו מדברות כל היום, משתפות אחת את השניה, מפרגנות זו לזו ובלב שלם אני יכולה לומר שהן החברות הכי טובות שלי. 
זה בכלל לא מובן מאליו ואני אסירת תודה עליהן כל יום מחדש. 

אז הפעם טסתי לבקר את פיצקי בפריז בפעם השניה בחודשים האחרונים והיה לי כל כך כיף ומיוחד. 
נהניתי מהעיר הכי יפה בעולם, מלטייל לבד ולשמוח שאני יכולה לעשות זאת, נהניתי לאכול דברים כל כך טעימים, לקנות בגדים ועוד כל מיני דברים, מלראות אמנות מסוגים שונים ויותר מהכל, נהניתי לבלות זמן עם אחותי. 
יש משהו בלטוס לעיר גדולה שתמיד מפליא אותי, זה מתחיל בגודל ובעוצמה וזה ממשיך בקצב של העיר,
איך שכולם נראים ממהרים ובדרך למקום חשוב מצוידים במעיל ארוך, תיק מיוחד וסטייל שרואים רק כאן. 
להיות בחופשה במקום כזה ובמיוחד כשלא רצים משער הנצחון לאייפל, מרגיש כמו טעימה קטנה מאיך החיים פה נראים. 

בביקור הנוכחי ניסיתי להוריד הילוך, להנות מפשוט לטייל בעיר ברחובות שאני אוהבת ולא לרוץ ממקום למקום.  הלכתי הרבה, טעמתי מאכלים מיוחדים, עשיתי קניות בשוק ואז גם עליתי הביתה לבשל, שתיתי מלא יין כתום וגם קצת לבן וניסיתי לזכור כל הזמן שהדבר הכי חשוב הוא לבלות עם אחותי וזה לא משנה אם זה בבית, על מדרגות האופרה, במסעדה מיוחדת או במטרו. 

מאז ומתמיד הדרך שאני הכי אוהבת להביע אהבה למישהו זה דרך אוכל, בשבילי יש משהו כל כך אישי ומיוחד בלבשל למי שאוהבים שכל כך חיכיתי להגיע ולהכין לאחותי ארוחה. הפעם החלטתי מבעוד מועד שביום הראשון אני הולכת לשוק. מצוידת בתיק שקית עם איור מגניב ועם קו כללי למה אני רוצה להכין יצאתי לרחוב רו מופטארד ולשוק סן ג׳רמן. קניתי קצת מכל דבר, טעמתי דברים על הדרך וחיכיתי להגיע ולראות מה מכינים. 

עם הגעתי הביתה התיישבתי לכתוב מה אני רוצה להכין, אמנם זרקתי את הפתק אך מה שבסוף בחרתי להכין זה עגבניות צבעוניות פרוסות עם מוצרלה טריה, בזיליקום, פלפל שחור ושמן זית, קלמארי עם כרוב ניצנים, פטרוזיליה, שום ולימון, קרודו של דג לבן שלא הכרתי לפני ושכחתי את שמו שהגשתי עם תפוז דם, נענע, מעט פלפל חריף, אפונה טריה, גרידת תפוז ולימון וכמובן שמן זית, מלח גס וסומאק מעל הכל. הכנתי גם פרוסות של בגט עם יוגורט יווני וסביצ׳ה חמוץ וחריף.

לאחר שהחלטתי מה בתפריט, אספתי את השיער לקוקו, שמתי מוזיקה ונכנסתי למטבח. למרות הבישול במטבח הקטן של בית הברביות כפי שאני מכנה אותו, נהניתי כל כך, וחיכיתי שאחותי תגיע הביתה ותראה את ההפתעה שמחכה לה! 
היה הכי כיף בעולם לשבת יחד אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, לאכול אוכל טעים שנהניתי להכין ועם קצת טעמים מהבית עבורה. 
עם האוכל שתינו יין כתום טעים וקינחנו בשוקולד פסיפלורה וקוקוס מחנות שוקולד מיוחדת של אלאן דוקאס.
אני מחכה לארוחה הבאה שהלוואי שתהיה גם עם אחותי הגדולה מורני. 

בשאר הימים המשכתי לטייל, לפעמים יחד ולפעמים לבד וביקרתי במקומות אהובים וגיליתי מקומות חדשים.

רגע לפני סיום אני אצרף רשימה של כמה מקומות שאהבתי במיוחד כדי שאזכור בעתיד ואולי שתהנו מהם גם אתם. 

Mamich- בולונזרי מהמם, יש להם פאן או שוקולה מדהים ומאפה בשם פאן פרדו שהיה אולי המאפה הכי טעים שאכלתי. 

Cedric grolet opera- הקונדיטוריה בה׳ הידיעה, כל מה שטעמתי שם מדהים, ממליצה במיוחד על קרואסון חמאה, שוסון או פום, אחד הטארטלים ולא לוותר על כריך כי הם מדהימים. 

Des gateaux et du pain- קונדיטוריה מדהימה של קלייר דמון, הקינוחים הכי עדינים ומיוחדים שאכלתי, עם טעמיםמיוחדים ומעל הכל טעימים שאת הכל עוטפת נשיות מהממת. 

The conran shop- חנות עיצוב מיוחדת, בקומת הכניסה יש אוסף מרהיב של ספרי עיצוב ופנאי, בשילוב של רהיטיםמדהימים שגם אם לא קונים תמיד כיף לראות. בקומה השניה יש כל מיני פרטי עיצוב קטנים, החל מכרטיסי ברכה מהממיםועד דגמים מוקטנים של כסאות, דרך אביזרים נוספים ומשחקי לוח מעוצבים. בקומה התחתונה יש כלי בית מושלמים שאם הייתה לי דרך לקחת אותם לארץ (והרבה כסף) הייתי קונה את הכל. החנות ממוקמת ממש ליד כולבו לה בון מארש, כך שאם אוהבים כיף להכנס כי הוא מהמם. 

Papier tigre- חנות מוצרי נייר מושלמת.

Jones- מסעדה מדהימה, מנות מיוחדות, מרעננות עם שילובים מפתיעים. מחירים ממש מעולים ויינות מצוינים. קרוב מאודלבר יין של ספטים כך שאפשר לקפוץ לפני או אחרי לדרינק. 

Glou-  מסעדה צרפתית מודרנית, מנות מיוחדות שכיף לחלוק, אווירה צעירה וקצת חגיגית אך לא מדי, עם מגוון יינות מעולים. 

Petit bao- מי שמכיר אותי יודע שהדרך ללב שלי היא כיסונים, במסעדה מגישים מלא סוגים של כיסונים ועוד קצת מנות כיפיות כשאת הכל עוטפת אווירה צעירה ומגניבה. 

Rue mouffetard- השוק/ רחוב בו ערכתי את הקניות לארוחה. אזור נחמד מאוד, יש בו את רוב מה שמחפשים. בדרך יש מקומות שניתן לעצור ולאכול בהם. אני נהניתי במיוחד מהקנאלה בקונדיטוריית David Doualan.

La belle iliose-  חנות סרדינים מהממת ומשפחתית של דגים מחופי צרפת. 

Mokonuts- מסעדה עם תפריט משתנה של זוג מהמם ומיוחד. ממליצה להזמין מקום ללאנץ׳.

תודה למי שקרא והגיע עד לכאן, נפגש בפוסט הבא.